בבוא הגאולה – בהגעת ידע  הבריאה – התפילות נגלות כתפלות

 

עובדתית, ברור לכל כי על כל תפילה ש”נענתה” אי פעם, כפי שנראה למתפלל ולצופים/לדורות המתבוננים, היו תפילות רבות שלא נענו (לאריכות ימים, החלמה, הצלחה, ניצחון במלחמה, להינצל ממוות, מאסון מתקרב וכו’).

בבוא הגאולה ועמה התובנה הבוראת, מתבסס לכל אדם בתבל כי המציאות מתנהלת והתנהלה תמיד לפי תכנית כתובה מראש. מי שהתפלל נועד ונכתב להתפלל, ומי שתפילתו לא נענתה – גם כך נכתב. אלא שהתפילה לא הייתה ממש תפלה: בחיי ארץ היה לה תפקיד חשוב בחיזוק האמונה והרוח, בחיזוק נפש האדם כאשר נקלע בין המצרים, התלבט, קיווה לטוב. ניתן להשוותה לקו טלפון שמייצר צליל חיוג כאשר המטלפן – המתפלל בטוח שישנה תקשורת, ובכך  חיזוק האמונה וחיזוק הנפש במציאות הקשה של עולמנו ותהפוכותיו הנסתרות – יש נחמה רבה,. אבל במטפורה זו, כל חיוג אינו מביא בהכרח להרמת שפורפרת ומענה, בדרך של עשיית המבוקש על ידי הבורא בצד השני של הקו.

שתפו באהבה

Be the first to comment

Leave a Reply